במדינת ישראל קיים חוק הנקרא 'חוק ההגבלים העסקיים'. החוק המחודש שהחליף את חוק ההגבלים העסקיים הישן, נחקק בשנת 1988 ומטרתו היא להסדיר את כל הקשור לההגבלים העסקיים במדינת ישראל, כלומר כל הקשור אל הסדר כובל, מיזוג חברות, מונופולין ונושאים נוספים.
הגוף שאמון על הפיקוח בכל הקשור לערונות התחרותיות בין עסקים בישראל הינו רשות ההגבלים העסקיים. הגוף השיפוטי שדן בכל הקשור לערעורים והחלטות של הממונה על ההגבלים העסקיים במדינת ישראל הוא בית הדין להגבלים עסקיים.
מה הקשר בין הגבלים עסקיים לפטנטים?
יש מצבים בהם מדינת ישראל אינה מעודדת תחרות. דוגמא לאחד ממצבים אלו היא של חברה שממציאה פטנט. כלומר, מצב בו מעורב קניין רוחני, כמו גם מצבים נוספים שכוללים הסדר בו מעורבים נושאים כמו למשל זכות השימוש בזכות יוצרים, פטנט, סימן מסחרי, מדגם ועוד.
ההגדרה של מונופול היא ריכוז של נתח שוק שגדול יותר מחמישים אחוזים בידי אדם או גוף אחד. חשוב לדעת שמבחינת חוק ההגבלים העסקיים, עצם קיומו של פטנט אינו מקנה מונופולין, שהרי המטרה העיקרית של חוק ההגבלים העסקיים היא למנוע מצב של היווצרות כוח שוק ובמקרה שכבר נוצרו מוקדי כוח כאלו, רשות ההגבלים תטפל בהם. האיסורים בחוק ההגבלים כוללים גם מצבים של הסדרים כובלים ומיזוג חברות.
מגבילים בעלי פטנטים
בנובמבר 2001 ביה"ד להגבלים עסקיים קבע שבעליו של פטנט אינו פטור מכל הקשור אל תחולת דיני המונופולין. כלומר, עצם זה שאדם הינו בעל פטנט רשום לא מקנה לו חסינות מחוק ההגבלים העסקיים ומפיקוח על פעולותיו בהתאם לחוק זה. כאן חשוב לדעת שחוק ההגבלים העסקיים פוטר בדרך כלל בעלי פטנט שמכתיבים הגבלות מסוגים שונים בכל הקשור אל צורת השימוש בפטנט, גם אם מדובר על הסדרים כובלים. למרות פטור זה הרשום בחוק, בית הדין החליט החליט שפטור זה לא יחול על הפעולות של בעל מונופולין שמנצל לדעת השופטים את המעמד שלו לרעה.
בקשות פטנט- החשש
בעבר, שלטה סברה שדיני תחרות ודיני קניין רוחני מתנגשים. כיום המסקנה היא אחרת. שכן, לא רק שאין התנגשות כלשהי בין השניים אלא להיפך, התחרות החופשית שנוצרת מעודדת חדשנות והגשמה. המטרה העיקרית של חוק הפטנטים היא לעודד חדשנות תוך מתן תמריצים לממציאים ולמחדשים. כל אלו מעודדים את הגדלת הרווחה החברתית בישראל. חשש נוסף הוא שבקשות פטנט יכולות להוביל לניצול של מעמד מונופוליסטי לרעה.
דוגמא לכך היא מצב שבו חברת תרופות מעוניינת למנוע (או לעכב) כניסתה לשוק של חברה אחרת המתחרה בה. לכן, הדבר הראשון שייבחן מבחינת בית הדין להגבלים עסקיים הוא האם הניסיונות להאריך את תקופות המונופול הפטנטי באמצעות רישום של פטנטים חדשים מהווים ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה ולגרור תשלומים של פיצויים בגובה הרווחים המונופוליסטיים. כלומר, בית המשפט מודע גם לכך ובחודש אוקטובר של שנת 2015 אף פסק שיש להתייחס בזהירות לאותן ניסיונות להאריך את תקופת המונופול הפטנטי.
למרות שבעל הפטנט מוגבל בחוק ההגבלים העסקיים הוא יכול לתת רשיונות פתוח יצור או עיצוב מוצר ושווק לעסקים אחרים ובבכך למנוע את היותו מונופול.
לסיכום, נכון להיום יש מודעות גדולה והחמרה ביחס של רשות ההגבלים ובית הדין להגבלים עסקיים לבעלי פטנטים שמנסים לנצל את מעמדם בתור בעלי פטנטים לרעה אך שמוש נאות ברשיונות לפטנט יכול לאפשר לבעל הפטנט להנות מפרות הפטנט מבלי להפר את חוק ההגבלים העסקיים.